#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז.  מדוע ליחכה נירו וסכסכה אבניו הוי חומרא לאש מבור לר'<br>יהודה? 	"כתבו התוס' (ד""ה ליחכה) שלפרש""י משום שבבור לא שייך היזק ניר ואבנים. והתוס' פירשו ליחכה נירו דחייב אע""פ שאין רגילות כלל שתזיק אש ניר ואבנים מה שאין כן בבור דפחות מי' פטור ממיתה כיון שאין רגילות להמית פחות מי'."	"ב""ק י. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לח. האם מותר בהנאה עבד כנעני מת, שיער מת יהודי, שיער שור פסולי המוקדשין? 	"כתבו התוס' (ד""ה שהשור) שכולם מותרים."	"ב""ק תוס' י."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. הכשרתי מקצת נזקו חבתי בתשלומי נזקו כהכשר כל נזקו. כיצד והאם מיירי בנזיקין או במיתה? 	החופר בור תשעה ובא אחר והשלימו לעשרה האחרון חייב. לנזיקין, ודלא כרבי שאמר אחר שניהם לנזיקין. רב פפא אמר למיתה ודברי הכל.	"ב""ק י."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ. אנשים שישבו על ספסל ונשבר האם חייבים לשלם? 	"כתבו התוס' (ד""ה כגון) שלדעת רשב""ם לסתם בני אדם הוא שאול לכל הבא מאליו לישב עליו כי סתם ספסל עשוי לכך ואם נשבר פטורים דהוי כמתה מחמת מלאכה אבל לאדם שהוא משונה וכבד משאר בני אדם כפפא בר אבא סתמא אין שאול וחייב. והר""ר עזריאל ור""ת מחייבים בכל אדם <sup>יז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יז.  כתב הרשב""א  (ד""ה ואמר)  שלר""ת מושאל מן הסתם ואפילו לשאר כולם ישבו בו שלא ברשות, דאינו אנשים.</span>"	"ב""ק תוס' י."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מא. על מי מוטל פחת נבילה וטורח נבילה? 	"פחת נבילה לניזק. טורח נבילה לת""ק על הניזק ולאבא שאול על המזיק <sup>יח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יח.  כתב הרא""ש  (סימן יא)  והלכתא כאבא שאול דאמר על המזיק מוטל להביא הנבילה מדתנו אחרים כוותיה ופחת נבילה על הניזק משעה שנודע לו ההיזק, ומשנודע לו היה מוטל עליו להשתדל ולהעלותו מן הבור, ושכר העלאה יפרע המזיק.</span>"	"ב""ק י: - יא."		
